לתת לקחת
Idan Rafael Haviv Lyrics
Jump to: Overall Meaning ↴ Line by Line Meaning ↴
את אומרת תשים ערמונים על האש
והשמש ודאי שברחה מעיניי
עוד תחזור בחמש או בשש
הפרחים צללו אל המים
וריחם עוד עולה כדי גסיסה ללמד
ציפורים שעזבו ודאי יחזרו
לא תמיד לא תמיד הסתדרנו
חיפשנו דרכים להגיד את האמת
כמו הרוח הזו שהבטיחה לבוא
לטפל לסלק כל כאב
עננים נפרסו בשמיים
דמדומי כוכבים בתוך חושך רעב
ילדים יחפים על גבי דרקונים
ירדמו בלי מטען על הלב
כל הטעם לאהוב אם אפשר לבקש
לתת לקחת כשנותנים נמלטים מן האש
תן לשמוח תן את הכוח לגשת לאור
בלי לברוח אני שר ונשאר ועוד לילה עבר
הירח טיפס אל העמק
חברים הצטרפו והלילה גועש
ואני שוב נזכר איך אבא אמר
תראה שאמא עוד תחזור לחייך
התקרבת ולחשת לי באוזן
בוא תאכל אותי ככה, ככה כמו תאנה
ותכתוב עליי שיר כזה שישאיר
אותי כאן איתך לעולמי עולמים
כל הטעם לאהוב אם אפשר לבקש
לתת לקחת כשנותנים נמלטים מן האש
תן לשמוח תן את הכוח לגשת לאור
בלי לברוח אני שר ונשאר ועוד לילה עבר
כל הטעם לאהוב אם אפשר לבקש
לתת לקחת כשנותנים נמלטים מן האש
תן לשמוח תן את הכוח לגשת לאור
בלי לברוח אני שר ונשאר ועוד לילה עבר
The song "לתת לקחת" ("To Give And To Take" in English) by Idan Rafael Haviv is a beautiful expression of love and the passage of time. The opening lines of the song describe the passing wind, which brings with it the suggestion to place pomegranates on the fire. The singer then reflects on the sun which he believes has left his eyes, but will return in five or six months. The flowers are seen leaning towards the water, their scent rising to teach. The birds that had left will eventually return from their lands in warm places like Ethiopia.
The singer then reflects on the difficulty of life by saying that we do not always succeed in finding ways to tell the truth. However, like the wind that promises to come and ease every pain, the singer believes that all of us have to endure the difficulties of life. The clouds cover the sky, and amidst the darkness, you can hear the murmuring of hungry stars. The children ride dragons, their hearts lightened with no burden. The idea of loving and being loved is emphasized in the song, with the singer highlighting how beautiful love is if we can just ask for it.
The chorus repeats "כל הטעם לאהוב אם אפשר לבקש, לתת לקחת כשנותנים נמלטים מן האש" which means "All the taste of love if we can ask, to give and to take when those who give escape from the fire." The song emphasizes the importance of staying and facing the challenges in our lives rather than fleeing from them. The song concludes with the image of the moon climbing up the valley, and the friends have gathered for a lively night. The singer remembers his father's words about how his mother will return, and then we hear a whisper in the singer's ear to come and eat him like a fig, write a song like this, and leave him there with eternity.
Line by Line Meaning
והרוח קרה ועוברת
The cold winds are blowing and passing by
את אומרת תשים ערמונים על האש
You say to put pomegranates on the fire
והשמש ודאי שברחה מעיניי
And the sun must have escaped my eyes
עוד תחזור בחמש או בשש
But you'll come back in five or six
הפרחים צללו אל המים
The flowers leaned towards the water
וריחם עוד עולה כדי גסיסה ללמד
And their scent rises in order to teach
ציפורים שעזבו ודאי יחזרו
The birds that left will surely return
מארצות החום אתיופיה וכו′
From the lands of heat, Ethiopia, etc.
לא תמיד לא תמיד הסתדרנו
We didn't always get along, not always
חיפשנו דרכים להגיד את האמת
We searched for ways to tell the truth
כמו הרוח הזו שהבטיחה לבוא
Like this wind that promised to come
לטפל לסלק כל כאב
To heal and relieve all pain
עננים נפרסו בשמיים
Clouds are spread in the sky
דמדומי כוכבים בתוך חושך רעב
Twi-lights of stars in the midst of a hungry darkness
ילדים יחפים על גבי דרקונים
Children ride on dragons playfully
ירדמו בלי מטען על הלב
Doze off without a burden on their hearts
כל הטעם לאהוב אם אפשר לבקש
All the reason to love if we can ask
לתת לקחת כשנותנים נמלטים מן האש
To give and take when those giving flee from the fire
תן לשמוח תן את הכוח לגשת לאור
Give the power to rejoice, to reach towards the light
בלי לברוח אני שר ונשאר ועוד לילה עבר
Without running away, I sing and stay, and another night has passed
הירח טיפס אל העמק
The moon climbed down to the valley
חברים הצטרפו והלילה גועש
Friends joined and tonight is intense
ואני שוב נזכר איך אבא אמר
And I remember again what dad said
תראה שאמא עוד תחזור לחייך
See, mom will come back to your life again
התקרבת ולחשת לי באוזן
You approached and whispered in my ear
בוא תאכל אותי ככה, ככה כמו תאנה
Come, eat me like this, like a fig
ותכתוב עליי שיר כזה שישאיר
And write a song about me that will remain
אותי כאן איתך לעולמי עולמים
Me here with you for eternity
Contributed by Caleb A. Suggest a correction in the comments below.
@someoneinthecrowd1393
שיר מרטיט, מלא בעומק ומחשבה עם אינספור של פירושים.
אכתוב מה אני חושב עליו:
השיר נכתב על אדם שהוא נמצא בשלב בין חוסר זהות, בלבול ואובדן הדרך , לבין הגעה אל קבלה, תבונה והשלמה.
בית ראשון:
השיר מתחיל עם הרוח הקרה אשר עוברת, אפשר לשים לב שזהו זמן הווה, וזה מרמז על תקופה לא פשוטה בחיים של חוסר חום אולי אפילו מופנמות ובדידות. חסרה שם האהבה ולאו דווקא במובן הרומנטי. לאחר מכן, אנו מתוודעים אל "מישהי". יש לה עצה טובה, לשים ערמונים על האש יחמם בהחלט את האווירה הקרה. אך הוא לא מתייחס לעצתה, אולי מרמז שלא התחבר אליה. אולי הוא ציפה שהיא תהיה הערמונים והאש, אולי הוא ציפה שהיא זו שתחמם אותו ולא סתם גורם חיצוני.
והוא ממשיך בתיאור של המצב הקודר והבודד, השמש נעלמה. אך יש שם גם ניצוץ של תקווה ממולאת בייאוש, הוא יודע שהשמש תחזור. בחמש או שש. אך הוא רגיל לזה. זה סוג של שגרה. אז כמו שהוא יודע שהשמש תחזור, הוא יודע שהשמש גם שוב תעזוב.
בית שני:
הפרחים מבטאים חיות, אהבה, צבעוניות, חיוביות. ואלו, טובעים במים. אך כן הם משאירים זכר, הם משאירים ריח של תקווה, ריח של שינוי. ריח של פריחה. בכדי ללמד אותנו את השיעור החשוב הזה. כמו כן, הציפורים שעזבו והן היו מארצות החום, הם עוד יחזרו. הקור לא יישאר לנצח, החום עוד יחזור. הבית השני עוסק בתקווה העולה מן הייאוש והקור.
בית שלישי:
פה אני מסיק שהוא חוזר ומדבר על אותה "מישהי" שהזכיר מקודם. הוא דן במערכת היחסים שלהם שהייתה בעלת חילוקי דעות. שניהם חיפשו את האמת ואולי אפשר להסיק שהחיפוש שלהם היה אינדיבידואלי, כל אחד עם האגו שלו, עם האמת שהוא מצא ולכן הם לא יסתדרו. וזה כמו הרוח. הרוח מחזירה אותנו אל האווירה הקרה והקודרת. אולי הוא חשב שדווקא מתוך אותה סערה, אולי דווקא מתוך אותו קור, מופנמות ובדידות, אולי דווקא כך יסולק הכאב. אך נדמה שהרוח הבטיחה ולא באמת יישמה. הכאב עוד שם, נוכח.
בית רביעי:
שתי השורות הראשונות ממשיכות לתאר את האווירה החשוכה. שתי השורות האחרונות, מקיימות השוואה בין מצבו לבין תמימותם של ילדים. ילדים נרדמים ללא בעיות, ללא מטען, ללא כובד. הם עפים על גבי דרקונים. הם מלאים בדמיון ובחירות.
פזמון:
מה הטעם באהבה, אם אי אפשר לבקש? אחת מסגולותיה של אהבה, שהיא הופכת אותנו מאינדיבידואלים, מלאי אגו וחשיבות עצמית, אל אנשים של יחד ואחדות. ולכן, מותר לבקש, לקבל משהו בשבילנו מהאחר. כי זו הרי אהבה. צריכים לדאוג לאחד השני. באהבה נותנים ולוקחים. זהו יחס הדדי. וכשנותנים, מרגישים טוב על הלב, אנו מתרחקים מן האש, מן הכאב.
לאחר מכן, יש תפילה חרישית. יש כאן בקשה לקבל את הכוח לשמוח, לגשת אל האור, למצוא את הדרך, לא להישאר בחושך ובעלטה. לא להישאר בקור ובבדידות.
והוא לא בורח יותר. לא כמו בעבר. הוא הפעם נשאר. לא מוותר. לא מוותר על האהבה. לא מוותר עליה.
בית חמישי:
הירח עלה ושוב הלילה מגיע. אך הפעם, במקום אווירה בודדת וריקנית, יש חברים שיצטרפו והלילה הוא גועש. הלילה הוא לא לבד. הלילה רועש ואף שמח. הוא עם חברים וטוב לו. והוא נזכר איך אבא שלו אמר שאמא תחזור לחייך. הוא נזכר שיש תקווה. תקווה שהיא לא סתם חלום, תקווה שהיא ממשית ומציאותית.
בית שישי:
והנה, אנו חוזרים אל אותה "מישהי" שכנראה היא הגורם לסערה ולחושך. היא מתקרבת אליו שוב ולוחשת שיאכל אותה כמו תאנה. התאנה מבטאת מתיקות ואותה מתיקות מבטאת את הפיוס ביניהם. היא רוצה שיכתוב עליה שיר, בעצם עליהם, על האהבה שלהם לאחד השנייה. היא רוצה שהאהבה הזו תהיה חקוקה במילים, בשבועה, כך שלעולם לא תיעלם ותתפרק. שהאהבה הזו תתמיד ותישאר.
והשיר הזה, הוא השיר עליה. עליהם. על האהבה.
@amirmazor3670
והרוח קרה ועוברת
את אומרת תשים ערמונים על האש
והשמש ודאי שברחה מעיניי
עוד תחזור בחמש או בשש
הפרחים צללו אל המים
וריחם עוד עולה כדי גסיסה ללמד
ציפורים שעזבו ודאי יחזרו
מארצות החום אתיופיה וכו'
לא תמיד לא תמיד הסתדרנו
חיפשנו דרכים להגיד את האמת
כמו הרוח הזו שהבטיחה לבוא
לטפל לסלק כל כאב
עננים נפרסו בשמיים
דמדומי כוכבים בתוך חושך רעב
ילדים יחפים על גבי דרקונים
ירדמו בלי מטען על הלב
כל הטעם לאהוב אם אפשר לבקש
לתת לקחת כשנותנים נמלטים מן האש
תן לשמוח תן את הכוח לגשת לאור
בלי לברוח אני שר ונשאר ועוד לילה עבר
הירח טיפס אל העמק
חברים הצטרפו והלילה גועש
ואני שוב נזכר איך אבא אמר
תראה שאמא עוד תחזור לחייך
התקרבת ולחשת לי באוזן
בוא תאכל אותי ככה, ככה כמו תאנה
ותכתוב עליי שיר כזה שישאיר
אותי כאן איתך לעולמי עולמים
@yeruchamisraelmerav
לאהוב אם אפשר לבקש.❤
@Oded.H
הלב מתפוצץ מהשיר.. קסום
@user-rs2zy2ew6i
השריקות האלה..❤
@J..100
עידן יש לך קול מלטף שהוא הרבה מעבר לרוך ווקליות מדהימה אוקטבה נמוכה בשליטה מדהימה .
אוףף נוגע בנשמה בעומק וברכות שמילים לא יכולות לתאר.
זה כמו היפנוט והפלגה בדימיון , בנועם ושלמות.
@user-wj7wn2eo4i
בין השיריים היפים שלו.😍😘😗😐😚☺🙂🤗🤗🤗
@Lv_Av
תודה עידן.
@niko_oj
שיר שמחזיר אותי בלילות בשטח בצבא. שהינו עושים שבוע שטח הייתי עולה בלילה ושוכב על המנוע של האמר ובמדבר של הדרום והייתי מביט בשמיים בכוכבים המנצנצים והטלפון מונח ליד הראש עם השיר הזה מתנגן ליד האוזן ואחריו היו השירים השקטים שהיו לך בתקופה הזאת.
מקווה שתחזור לעשות לנו את השירים שגרמו לנו לאהוב ומילים שהיו נוגעים ללב שלנו.
אל תיסחף לתעשייה בבקשה.
@someoneinthecrowd1393
שיר מרטיט, מלא בעומק ומחשבה עם אינספור של פירושים.
אכתוב מה אני חושב עליו:
השיר נכתב על אדם שהוא נמצא בשלב בין חוסר זהות, בלבול ואובדן הדרך , לבין הגעה אל קבלה, תבונה והשלמה.
בית ראשון:
השיר מתחיל עם הרוח הקרה אשר עוברת, אפשר לשים לב שזהו זמן הווה, וזה מרמז על תקופה לא פשוטה בחיים של חוסר חום אולי אפילו מופנמות ובדידות. חסרה שם האהבה ולאו דווקא במובן הרומנטי. לאחר מכן, אנו מתוודעים אל "מישהי". יש לה עצה טובה, לשים ערמונים על האש יחמם בהחלט את האווירה הקרה. אך הוא לא מתייחס לעצתה, אולי מרמז שלא התחבר אליה. אולי הוא ציפה שהיא תהיה הערמונים והאש, אולי הוא ציפה שהיא זו שתחמם אותו ולא סתם גורם חיצוני.
והוא ממשיך בתיאור של המצב הקודר והבודד, השמש נעלמה. אך יש שם גם ניצוץ של תקווה ממולאת בייאוש, הוא יודע שהשמש תחזור. בחמש או שש. אך הוא רגיל לזה. זה סוג של שגרה. אז כמו שהוא יודע שהשמש תחזור, הוא יודע שהשמש גם שוב תעזוב.
בית שני:
הפרחים מבטאים חיות, אהבה, צבעוניות, חיוביות. ואלו, טובעים במים. אך כן הם משאירים זכר, הם משאירים ריח של תקווה, ריח של שינוי. ריח של פריחה. בכדי ללמד אותנו את השיעור החשוב הזה. כמו כן, הציפורים שעזבו והן היו מארצות החום, הם עוד יחזרו. הקור לא יישאר לנצח, החום עוד יחזור. הבית השני עוסק בתקווה העולה מן הייאוש והקור.
בית שלישי:
פה אני מסיק שהוא חוזר ומדבר על אותה "מישהי" שהזכיר מקודם. הוא דן במערכת היחסים שלהם שהייתה בעלת חילוקי דעות. שניהם חיפשו את האמת ואולי אפשר להסיק שהחיפוש שלהם היה אינדיבידואלי, כל אחד עם האגו שלו, עם האמת שהוא מצא ולכן הם לא יסתדרו. וזה כמו הרוח. הרוח מחזירה אותנו אל האווירה הקרה והקודרת. אולי הוא חשב שדווקא מתוך אותה סערה, אולי דווקא מתוך אותו קור, מופנמות ובדידות, אולי דווקא כך יסולק הכאב. אך נדמה שהרוח הבטיחה ולא באמת יישמה. הכאב עוד שם, נוכח.
בית רביעי:
שתי השורות הראשונות ממשיכות לתאר את האווירה החשוכה. שתי השורות האחרונות, מקיימות השוואה בין מצבו לבין תמימותם של ילדים. ילדים נרדמים ללא בעיות, ללא מטען, ללא כובד. הם עפים על גבי דרקונים. הם מלאים בדמיון ובחירות.
פזמון:
מה הטעם באהבה, אם אי אפשר לבקש? אחת מסגולותיה של אהבה, שהיא הופכת אותנו מאינדיבידואלים, מלאי אגו וחשיבות עצמית, אל אנשים של יחד ואחדות. ולכן, מותר לבקש, לקבל משהו בשבילנו מהאחר. כי זו הרי אהבה. צריכים לדאוג לאחד השני. באהבה נותנים ולוקחים. זהו יחס הדדי. וכשנותנים, מרגישים טוב על הלב, אנו מתרחקים מן האש, מן הכאב.
לאחר מכן, יש תפילה חרישית. יש כאן בקשה לקבל את הכוח לשמוח, לגשת אל האור, למצוא את הדרך, לא להישאר בחושך ובעלטה. לא להישאר בקור ובבדידות.
והוא לא בורח יותר. לא כמו בעבר. הוא הפעם נשאר. לא מוותר. לא מוותר על האהבה. לא מוותר עליה.
בית חמישי:
הירח עלה ושוב הלילה מגיע. אך הפעם, במקום אווירה בודדת וריקנית, יש חברים שיצטרפו והלילה הוא גועש. הלילה הוא לא לבד. הלילה רועש ואף שמח. הוא עם חברים וטוב לו. והוא נזכר איך אבא שלו אמר שאמא תחזור לחייך. הוא נזכר שיש תקווה. תקווה שהיא לא סתם חלום, תקווה שהיא ממשית ומציאותית.
בית שישי:
והנה, אנו חוזרים אל אותה "מישהי" שכנראה היא הגורם לסערה ולחושך. היא מתקרבת אליו שוב ולוחשת שיאכל אותה כמו תאנה. התאנה מבטאת מתיקות ואותה מתיקות מבטאת את הפיוס ביניהם. היא רוצה שיכתוב עליה שיר, בעצם עליהם, על האהבה שלהם לאחד השנייה. היא רוצה שהאהבה הזו תהיה חקוקה במילים, בשבועה, כך שלעולם לא תיעלם ותתפרק. שהאהבה הזו תתמיד ותישאר.
והשיר הזה, הוא השיר עליה. עליהם. על האהבה.
@IdanRafaelHaviv
Someone In The Crowd היי ״מישהו בקהל״ תודה על זה
@user-tw7ln6jr6j
וואו מדהים איך שפירשת